תופעה מתפשטת שמשפיעה על המערכת האקולוגית
בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, התופעה של ציפורים ועופות פולשים מהווה איום משמעותי על המערכת האקולוגית המקומית. עופות פולשים הם מינים שהגיעו לארץ מחוץ לאזורי התפוצה הטבעיים שלהם, ולעיתים קרובות הם מתחרים על משאבים עם מינים מקומיים, גורמים לנזקים לסביבה ולחקלאות, ואף משפיעים על בריאות הציבור.
מאמר זה יסקור כמה מהציפורים והעופות הנחשבים לפולשים בישראל, כיצד הם הגיעו לארץ, ואילו מהם מגודלים גם כחיות מחמד, תוך התייחסות לאופן שבו התופעה התפשטה.
מהן ציפורים ועופות פולשים?
ציפורים ועופות פולשים הם מינים שאינם מקומיים לאזור שבו הם נמצאים, אך הצליחו להתאקלם ולהתרבות בסביבה החדשה. לעיתים קרובות, מינים פולשים מופיעים בעקבות שחרור מכוון או בטעות של בעלי חיים מחוות, מאזורי מסחר, ואף כחיות מחמד שבורחות או משתחררות בטבע.
הסכנה בציפורים פולשות נובעת מהיכולת שלהן להתחרות במינים המקומיים על מקורות מזון, מקומות קינון ומשאבים טבעיים אחרים, מה שעלול לגרום לדחיקה של מינים מקומיים ולהפרת האיזון האקולוגי.
ציפורים ועופות פולשים בולטים בישראל
1. הדררה (Psittacula krameri)
הדררה היא אחת מהציפורים הפולשות המוכרות ביותר בישראל. מדובר בתוכי ירוק ובעל זנב ארוך שמקורו בהודו ובאפריקה, אשר הובא לישראל לראשונה כחיית מחמד. מאז שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הדררות ברחו או שוחררו לטבע, והן התרבו במהירות. כיום ניתן לראות את הדררה כמעט בכל אזורי הארץ, בעיקר בשטחים חקלאיים ובאזורים עירוניים.
הדררה מהווה איום על חקלאות בישראל, במיוחד בתחום גידול פירות, והיא מתחרה במינים מקומיים כמו העורב והבולבול על מקורות מזון.
2. מיינה מצויה (Acridotheres tristis)
המיינה המצויה, המכונה גם "המיינה ההודית", היא ציפור שהגיעה לישראל בתחילת שנות ה-90 על ידי אדם. זהו מין חכם ותוקפני שמקורו בדרום אסיה, אשר התפשט במהירות רבה בעיקר בערים. המיינה נוטה להשתלט על מקומות קינון של מינים מקומיים ולהתחרות בהם על מזון.
המיינה מהווה גם בעיה במרחבים ציבוריים, שכן היא נוטה להתקרב לבני אדם ולהיות מקור לרעש. כמו כן, היא עלולה להעביר מחלות שמסוכנות לבני אדם ולעופות אחרים.
3. תוכי נזירי (Monk Parakeet)
התוכי הנזירי, המכונה לעיתים בישראל "דררה אפורת לחי", הוא תוכי שמקורו בדרום אמריקה, שהובא לישראל כחיית מחמד בשנות ה-90. התוכי הנזירי ידוע בקיניו הגדולים והמורכבים, ולעיתים הוא בונה קינים על עמודי חשמל, מה שעלול לגרום לנזקים בתשתיות החשמל.
בנוסף להיותו פולש שמאיים על מיני ציפורים מקומיים, התוכי הנזירי עלול לגרום לנזקים לחקלאות ולהפר את המערכת האקולוגית המקומית.
גידול ציפורים פולשות כחיות מחמד
חלק מהציפורים הפולשות שנמצאות בישראל החלו את דרכן בארץ כחיות מחמד שנמלטו או שוחררו לטבע. לדוגמה, הדררה והתוכי הנזירי הם מינים שמגודלים גם כיום כחיות מחמד פופולריות בשל יופיים והתנהגותם החברותית. עם זאת, אי הקפדה על תנאי גידול, שחרור בלתי מכוון או בריחה של ציפורים אלה מהשבי הם חלק מהסיבות העיקריות לכך שהם הפכו לפולשים.
איך החלה התופעה?
הפיכתן של ציפורים ועופות פולשים לחלק מהטבע הישראלי היא תוצאה של שילוב של גורמים:
יבוא כחיות מחמד: ציפורים רבות יובאו לישראל כחיות מחמד אקזוטיות במהלך השנים, ולעיתים קרובות חלקן ברחו או שוחררו מהשבי.
שחרור לא מכוון: ציפורים שברחו מהשבי, נלכדו במתקנים חקלאיים או הגיעו כתוצאה מתאונות, התפשטו לטבע.
סחר בינלאומי: תופעת הסחר הבינלאומי בציפורים אקזוטיות תרמה להגעת מינים פולשים לישראל.
יכולת הישרדות גבוהה: הציפורים הפולשות מצליחות להתאים את עצמן לסביבה החדשה בישראל, להתמודד עם תנאי האקלים ולמצוא מקורות מזון וקינון.
השפעות על המערכת האקולוגית
הציפורים הפולשות עלולות להוות איום על הציפורים המקומיות בכך שהן מתחרות איתן על מקורות מזון ומקומות קינון, וכן גורמות לנזקים סביבתיים אחרים. כמו כן, הציפורים הפולשות נוטות להיות אגרסיביות יותר, ולכן דוחקות מינים מקומיים ממקומותיהם הטבעיים.
הופעת ציפורים ועופות פולשים בישראל היא תופעה המשפיעה על המערכת האקולוגית המקומית, החקלאות והמרחב הציבורי.
ציפורים כמו הדררה, המיינה והתוכי הנזירי הגיעו לארץ בשל ייבוא מסחרי כחיות מחמד והפכו במהרה לפולשות שמאיימות על המגוון הביולוגי המקומי.
הפחתת ההשפעה השלילית של ציפורים פולשות מצריכה מעורבות של גורמים ממשלתיים ואזרחים כאחד, כולל חינוך להימנעות משחרור חיות מחמד לטבע ושמירה על תנאי גידול נאותים לציפורים.
