גידול ארנב בתוך הבית יכול להיות חוויה מעשירה ומהנה, שכן מדובר בחיות מחמד שקטות, אינטליגנטיות וניתנות לאילוף. עם זאת, כדי להבטיח חיים ארוכים ובריאים לארנב, יש להבין את הצרכים הייחודיים שלו, הרחוקים מהתפיסה המקובלת. ארנבים אינם דומים למכרסמים קטנים, ויש להתייחס אליהם כאל חיות המחמד מורכבות בעלות מערכת עיכול רגישה וצורך תנועה גבוה.
תזונה
הבסיס לכל ארנב בריא הוא תזונה נכונה, העשירה בסיבים. מעל 80% מתזונת הארנב צריכה להיות מורכבת מחציר איכותי (כמו חציר טימותי), שחייב להיות זמין לארנב בכמות בלתי מוגבלת במשך כל שעות היממה. החציר לא רק מונע חסימות במערכת העיכול הרגישה, אלא גם מבטיח שחיקה מתמדת של השיניים, שצומחות ללא הפסקה. בנוסף, יש לספק לארנב מדי יום מגוון ירקות עליים ירוקים טריים בכמות של כ-2 כוסות. כופתיות ייעודיות לארנבים הן תוסף תזונה בלבד ויש להגבילן לכמות קטנה מאוד, על מנת שהארנב לא יבחר לאכול אותן על חשבון החציר. פירות וגזרים ניתנים רק כחטיפים קטנים ומדודים בשל תכולת הסוכר הגבוהה. לבסוף, מים טריים ונקיים חייבים להיות זמינים תמיד, רצוי בקערה כבדה שהארנב לא יכול להפוך.
מרחב מחיה וציוד מומלץ
על אף שארנבים מגיעים עם כלוב, אסור להשאיר אותם סגורים בו כל היום. ארנב זקוק ללפחות שלוש שעות של פעילות חופשית יומית. הכלוב או המתחם שלהם צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר קפיצה וריצה חופשית, כאשר מומלץ להשתמש בגדר גורים כדי לתחם אזור בטוח בבית. בתוך המתחם, ציוד חובה כולל: ארגז צרכים עם מצע מתאים (ארנבים נוטים לעשות צרכים במקום קבוע וניתן לאלף אותם בקלות יחסית); כלי האכלה לחציר (מתקן תלייה או מגש); וצעצועי העשרה כגון ענפי לעיסה לא רעילים, קרטונים פשוטים או מנהרות. מכיוון שארנבים אוהבים לכרסם, חשוב מאוד להגן על כבלי חשמל בבית ולדאוג שצמחים רעילים לא יהיו נגישים להם.
טיפול שוטף
טיפול מוצלח בארנבים נשען על סבלנות וחיזוק חיובי. ארנבים הם חיות חברתיות אך רגישות מאוד: רעש חזק או תנועות פתאומיות עלולים להבהיל אותם, וענישה פיזית או צעקות גורמות לחרדה, פוגעות באמון ואף עלולות להוביל לפגיעה עצמית. במקום תגובה שלילית, יש להשתמש בחיזוק חיובי – תגמול קטן, ליטוף או חטיף – כדי לעודד התנהגות רצויה, כגון שימוש בארגז הצרכים.
התנהגות ועיקור/סירוס
שמירה על רווחת הארנב ושקט הבית מושגת במידה רבה באמצעות עיקור או סירוס. פרוצדורה זו מומלצת בחום, שכן היא מפחיתה באופן משמעותי התנהגויות טריטוריאליות נפוצות כמו סימון, כרסום מוגבר ותוקפנות. ארנבים שעברו את ההליך נוטים להיות רגועים וקלים יותר לאילוף.
בטיחות ורגישות פיזית
יש לזכור תמיד כי ארנבים הם יצורים שבריריים מבחינה פיזית. עמוד השדרה שלהם רגיש במיוחד; לכן, ההרמה והאחיזה בהם חייבות להתבצע בזהירות רבה, תוך תמיכה מלאה בגופם, כדי למנוע ניסיונות השתוללות שעלולים לגרום לפציעות קשות.
מעקב וטרינרי קריטי
לבסוף, מעקב וטרינרי קבוע הוא חובה. ארנבים פיתחו מנגנון הישרדותי שבו הם מסתירים סימני חולי עד שהמצב מחמיר מאוד. לכן, יש לבחור וטרינר המומחה בחיות אקזוטיות ולדאוג לבדיקות תקופתיות. גישה יזומה זו מבטיחה שניתן יהיה לזהות ולטפל בבעיות רפואיות (כמו בעיות שיניים או עיכול) בשלבים מוקדמים, לפני שהן הופכות למסכנות חיים.
